סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ריטב"א

מַדָד ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים. [1]

55 יחסים: מנחם אלון, מסכת, מסכת אבות, מסכת עירובין, משה הלברטל, משה יהודה בלוי, מוסד הרב קוק, מורה נבוכים, אברהם אבן דאוד, ספרד, ספרדית, סרגוסה, סביליה, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר זרעים, ענווה, ערבית, עברית, פרץ מקורביל, פירוש הרמב"ן לתורה, צרפת, ר"ן, רמב"ן, רמב"ם, רא"ה, ראשונים, רשב"א, רב, רב מובהק, רי"ף, שמואל אוזידא, שמואל בן יהודה אבן תיבון, שאלות ותשובות, תלמוד, תלמוד בבלי, חכמי פרובנס, חידושי הריטב"א, בעלי התוספות, ברצלונה, בית יוסף, דרכי לימוד התלמוד, ה'ץ', ה'י', האוניברסיטה הפתוחה, התוספות, הלכה, הגדה של פסח, יעקב אנטולי, ירידת הדורות, ..., ישיבה, יוסף חביבא, 1250, 1280, 1330. להרחיב מדד (5 יותר) »

מנחם אלון

מנחם אלעזר אֵלון (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 – כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים, מומחה למשפט העברי והיסטוריון של ההלכה.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ומנחם אלון · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ומסכת · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ומסכת עירובין · ראה עוד »

משה הלברטל

משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ומשה הלברטל · ראה עוד »

משה יהודה בלוי

הרב חיים משה יהודה הכהן בלוי (ד' בחשוון ה'תרע"ג, 15 באוקטובר 1912 – ג' באייר ה'תשס"ג, 5 במאי 2003) היה רב, ומהדיר ספרות תורנית, פרסם כ-40 כרכים של ספרי הראשונים שלא נדפסו לפניו.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ומשה יהודה בלוי · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מורה נבוכים

#הפניה מורה הנבוכים.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ומורה נבוכים · ראה עוד »

אברהם אבן דאוד

רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ואברהם אבן דאוד · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וספרד · ראה עוד »

ספרדית

דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶלְיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וספרדית · ראה עוד »

סרגוסה

סָרָגֿוֹסָה (בספרדית: Zaragoza, IPA) היא עיר בצפון-מזרח ספרד, במחוז סרגוסה, על גדות נהר האברו.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וסרגוסה · ראה עוד »

סביליה

סביליה (בספרדית: Sevilla, סֶבִייָה) היא בירת הקהילה האוטונומית אנדלוסיה ומחוז סביליה בדרום-מערב ספרד.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וסביליה · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וסדר טהרות · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וסדר זרעים · ראה עוד »

ענווה

עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא מידה טובה, הנחשבת על ידי חכמים רבים ליסוד כל המידות הטובות.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וענווה · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וערבית · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ועברית · ראה עוד »

פרץ מקורביל

#הפניה רבנו פרץ.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ופרץ מקורביל · ראה עוד »

פירוש הרמב"ן לתורה

פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ופירוש הרמב"ן לתורה · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וצרפת · ראה עוד »

ר"ן

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ור"ן · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ה

רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ורא"ה · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וראשונים · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ורשב"א · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ורב · ראה עוד »

רב מובהק

רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ורב מובהק · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ורי"ף · ראה עוד »

שמואל אוזידא

רבי שמואל די אוזידא (1545–1604) (ה'ש"ה–ה'שס"ד) היה ראש ישיבה, מקובל ומחבר ספרים שחי בצפת.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ושמואל אוזידא · ראה עוד »

שמואל בן יהודה אבן תיבון

שמואל בן יהודה אבן תיבון (1150–1230) היה פילוסוף יהודי ומתרגם.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ושמואל בן יהודה אבן תיבון · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ושאלות ותשובות · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ותלמוד בבלי · ראה עוד »

חכמי פרובנס

חכמי פרובאנס (נקראו גם חכמי פרובינציה) הם קבוצת תלמידי חכמים שחיו במשך מספר דורות בפרובאנס בחלקה אשר ממערב לנהר הרון, כולל חלק ממחוז לנגדוק.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וחכמי פרובנס · ראה עוד »

חידושי הריטב"א

חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וחידושי הריטב"א · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ובעלי התוספות · ראה עוד »

ברצלונה

ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וברצלונה · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ובית יוסף · ראה עוד »

דרכי לימוד התלמוד

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »

ה'ץ'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וה'ץ' · ראה עוד »

ה'י'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וה'י' · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: ריטב"א והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

התוספות

#הפניה תוספות.

חָדָשׁ!!: ריטב"א והתוספות · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: ריטב"א והלכה · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: ריטב"א והגדה של פסח · ראה עוד »

יעקב אנטולי

רבי יעקב ב"ר אבא מרי ב"ר שמשון אנטוּלִי (1194, פרובאנס, דרום צרפת - 1256), היה מחכמי פרובנס, רב, תלמיד חכם, פילוסוף, דרשן, רופא, ומתרגם.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ויעקב אנטולי · ראה עוד »

ירידת הדורות

ירידת הדורות או נתקטנו הדורות ביהדות, היא השקפה הרואה את הדורות הקדומים ביהדות כמדורגים גבוה יותר, במישורים שונים.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וירידת הדורות · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: ריטב"א וישיבה · ראה עוד »

יוסף חביבא

ר' יוסף (בן דוד) חביבא, בעל הנמוקי יוסף (1340 – 1420), היה מחכמי ספרד בתחילת המאה ה-15 ואחד מאחרוני הראשונים.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ויוסף חביבא · ראה עוד »

1250

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ו1250 · ראה עוד »

1280

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ו1280 · ראה עוד »

1330

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ריטב"א ו1330 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ריטב"א

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »